לאחרונה, מחירי הכותנה התייצבו בסביבות 16,500 יואן לטון, סיבי פוליאסטר יסודי השתנו בטווח של 8,000-8,500 יואן לטון, בעוד שסיבי ויסקוזה וסיבי lyocell עלו בהדרגה ל-**13,300-13,500 יואן וממשיכים לעלות ליואן. מחירי הסיבים עלו כולם בדרגות שונות בהשוואה לרמות שלפני-פסטיבל האביב, ותיקון משמעותי לא סביר בטווח הקצר.
כאשר יצרנים במורד הזרם ממצים בהדרגה את מלאי חומרי הגלם בעלות הנמוכה-מתקופות קודמות, כעת הם עומדים בפני שאלה קריטית: האם לעקוב אחר העליות המחירים. כאשר קווי ייצור פועלים ברציפות, הזנת חומרים יציבה היא בלתי נמנעת. ככל שעלויות חומרי הגלם עולות, יש להתאים את מחירי החוטים והבד כלפי מעלה בהתאם. אם השוק במורד הזרם לא יכול לספוג את העליות הללו, התוצאה תהיה צבירת מלאי או קיצוץ בייצור.
ניכר כי מלאי החוטים והבד הצטמצם למעשה במהלך עליית המחירים הכללית לאחר פסטיבל האביב, והקלה משמעותית את לחץ המכירות עבור ארגונים. עם זאת, מלאי של חוטי כותנה וחוטי פוליאסטר החלו לצבור לאחרונה. חוטי כותנה במיוחד מציגים שוק דו-שכבתי, כאשר לחץ המחירים כלפי מעלה מתרכז בעיקר במוצרי קצה- נמוכים יותר. בינתיים, שיעורי התפעול במפעלי חוטי כותנה ופוליאסטר החלו לרדת כלפי מטה, מה שמצביע על כך שהביקוש במורד הזרם הגיע לסף קריטי של סובלנות-ת לטווח קצר.
לשם השוואה, למרות שגם הזמנות חדשות למפעלי חוטי ויסקוזה ובדים הואטו לאחרונה, לחץ המכירות שלהם נותר מתון בטווח הקצר לאחר הסרת המלאי. בנוסף, שולי הרווח שלהם השתפרו באופן ניכר - סיבי תאית לא עלו בצורה חדה כמו כותנה ופוליאסטר, וקונים רבים במורד הזרם הגדילו את אחזקותיהם בתחילת השנה, מה שאיפשר לרובם להפוך מהפסדים לרווחים. ככאלה, הם עדיין שומרים על מרחב חיץ מסוים לעת עתה.
עם זאת, הלחץ הולך וגדל, והגעתה של נקודת מפנה היא רק עניין של זמן.
מול המצב המורכב של מחירי חומרי גלם גבוהים של סיבים ולחץ גובר במורד הזרם, התעשייה צריכה בדחיפות לבנות קונצנזוס ולחפש פתרונות ביחד.
